אישה. נשר. ילד

היי אנשים יקרים, למי שמכיר ולמי שפחות… אספר קצת על עצמי, שמי חנית כהן מוריוסף בת 33 ילידת דימונה, נשואה לשימי ואמא ללביא וזוהר. למדתי משחק ב"גודמן" בבאר-שבע, ומשנת 2011 אני שחקנית בתאטרון דימונה.

הופעתי בלא מעט הפקות בתאטרון, וכאחת שיצירה היא בנשמתה, רציתי להתפתח כשחקנית וכיוצרת, והרגשתי שזה הזמן לשלב הבא… ואז הגיע אורי עם החזון שלו, ואמר: "שחקנים יקרים, אני רוצה שתצרו יצירה אישית". מאז הסתובבתי בכל מקום עם מבט מחפש ונשמה פתוחה לקבל עוד ועוד… מאנשים, מהרחוב, מהבית… בדרך למצוא את הסיפור שלי זרקתי, סיננתי, ביטלתי מלא רעיונות, ו"חיכיתי בסבלנות כמו ילדה טובה שהובטח לה שוקולד אם תתנהג יפה (משפט מההצגה), לסיפור האחד הזה שיעיף לי את הראש, הנשמה והדימיון. ואז הוא הגיע! נדהמתי ממנו!
מצד אחד הוא רחוק מהמציאות שאני חיה, ומצד שני הוא כל כך קרוב.

ישבתי שלושה חודשים ולא הפסקתי לכתוב… מה אני אגיד לכם, גיליתי עולם ומלאו, כתבתי מדם ליבי על בני אדם, על הצלחה, כישלון, פחד, מוסר, אומנות, אהבה, אכזבה, טירוף.

אישה. נשר. ילד

זה השם של המחזה שלי, וההצגה עולה בע"ה ב-30.10. יותר מאשמח לראות אתכם.
שלכם, חנה.



אנה היא צלמת עיתונות. היא נוסעת לתעד את מחנות הפליטים בדרום אפריקה, ושם מוצאת את עצמה בסיטואציה שתשנה את חייה, שתאמת את אנה עם השאלה, מה הוא מוסר? מהי אומנות? מהם הגבולות של אומנות? מה התפקיד וההשפעה של אומנות?;
וכאשר עולמה היצירתי מתערר, כך גם מתערערת הזוגיות שלה עם בעלה נואל, ובנוסף למחול השדים שאנה עוברת, ישנו נשר… מה תפקידו של הנשר במסע הנפשי שאנה עוברת? אנה מנסה בכל כוחה "לתקן" את הנעשה. האם תצליח? האם יש מה "לתקן"? מה קרה שם באפריקה שלא נותן לאנה מנוח?

הצגות קרובות

הצגות קרובות